העור האחרון الجلد الأخير
תערוכת יחיד לרונן רז
אוצר: אורי דרומר
11.9.2025 - 11.10.2025
צילום: דדי אליאס
"היה היה פעם לפני שנים רבות"… כך מתחילות רוב האגדות. אולם, ״החלילן מהמלין״, או ״לוכד העכברושים מהמלין״ אכן מבוססתבתערוכת היחיד "העור האחרון" מציג רונן רז פסלי עור ורישומים חדשים, המבוססים על נופי אזור ילדותו בצפון תל אביב של שנות השבעים - שולי עיר וטבע, מַעזֵבות וקווי תפר עירוניים. האובייקטים המוצגים מורכבים מאוסף עורות של האמן שמקורו בפרטי לבוש והנעלה משומשים. בעבודות בולטת נוכחות קודרת עד מבעיתה של קצוות ושל שוליים חומריים, גיאוגרפיים, גופניים ונפשיים. התבוננות מדוקדקת בהן מגלה רבדים נוספים מעבר לנראה : גזרי עץ, פחמים, צמחים ודגימות קרקע מתגלים כפבריקציות עור, כמבנים עשויים שכבות מהודקות.
גוף העבודה של רז כולל גם פסלוני וינטג' של בעלי חיים מפורצלן יוקרתי בכסות עורות, חפצי נוי עדינים המשמשים 'מלכודות אסתטיות', המציעים אלטרנטיבה לחיי היומיום. מכלול הפריטים בתערוכה בונה עצמו כ'טבע'. האמן משתמש בדרך ההסוואה וחשיפתה ויוצר בכך מרחב המאפשר תפיסות אלטרנטיביות של זהות. אופן התצוגה בחלל נע בין תצוגה ארכיונית לבין תחושה ביתית. "העור האחרון" משלבת בין רוח התקופה העכשווית בארץ, ובין אזורי מחיה של שוליים, טבע נכחד ומאוויים אנושיים.
התמה של שנת התערוכות ״איך נצא מזה עכשיו״ מתפרשת בתערוכה כאזור מחייה מדומיין, כאופנים של הישרדות, חירום, תוכניות מילוט והתפכחות.
על האמן והאוצר:
רונן רז הוא אמן היוצר בפיסול, רישום והדפס. פסליו עשויים עורות משומשים, המקרבים את האורגני אל האנאורגני ומפגישים בין רקמות ביולוגיות ועצמים דוממים. רז הציג שתי תערוכות יחיד, בהן "סילבר פארם" בגלריה זימאק, תל-אביב, והשתתף במספר רב של תערוכות קבוצתיות בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובחו"ל, בהם גלריה מאיה בתל-אביב, גלריה ברבור בירושלים, מוזיאון חיפה לאמנות, יריד צבע טרי, Blue Star Contemporary, ארה"ב, והטריאנלה לפיסול בפוזנן, פולין. עבודותיו נמצאות באוספים בארץ ובחו"ל, וזכו במספר פרסים וציונים לשבח.
אורי דרומר – אוצר, חוקר אמנות ותרבות, אמן, מוזיקאי ובהכשרה פסיכותרפיסט. עמית בינתחומי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. פעיל בתחום המוזיקה משנת 1984 ומייסד להקת דורלקס סדלקס. פעיל כאמן משנת 1992, מאז 1996 אוצר וחוקר אמנות. בשנים האחרונות אצר מגוון תערוכות, בין היתר במוזיאון הרצליה ובמוזיאון תל אביב. כתב מספר ספרי מחקר אודות אמנות ישראלית אלטרנטיבית אשר ליוו את התערוכות שאצר ופרסם במהלך השנים מאמרים רבים בכתבי עת וקטלוגים.