אי שקט
עדי בצלאל
09.01.2009 - 18.12.2008
בתערוכה אי שקט של האמנית עדי בצלאל בגלריה אלפרד הוצגו תצלומים בתוך קופסאות אור וקטע וידיאו שהורכב מכמה תצלומי סטילס. הגלריה הפונה לרחוב הוארה על ידי העבודות בלבד.
הדימויים בתצלומיה של עדי בצלאל הם כאיים של אור בגלריה הלא מוארת, ויוצרים אינטימיות עם הצופה. קומפוזיציות מוקפדות ומדויקות, שבהן מופיע הדימוי כמו הועלה מתוך זיכרון תודעתי רחוק. מבטה של הצלמת הוא התבוננות שקטה ומאופקת על מצבים דוממים. המתנה מתוחה. דריכות. צלילה לתוך המבניות הסימבולית מתוך יופיים העומד בקריטריונים רנסנסיים של סימטריה ואיזון, אך באותה עת משדר דחיסות חונקת.
בעבודת הווידיאו אפשר לחוש בעקבות של חוסר מנוחה בתוך הדממה: בחורה מכווצת על ספה מתהפכת מצד לצד. רשמי היטלטלות בתוך השקט, במין המתנה מתוחה כמו מתוך חרדת נטישה.
באחד מהתצלומים נראה ברבור מוטל בתוך מים שחורים וסמיכים כשראשו טובל בם. כתם לבן על רקע כהה עמוק חוצה את המשטח הצילומי באלכסון בסימטריה מעוררת השתאות, בעוד אנו מחשבים את קצו. זוהי שהייה במקום חמקמק וזמני. התצלומים תלויים מתנדנדים במקום המרוקן שבין משהו שקרה למשהו שעומד לקרות. מקום של חרדה ממשהו שהגיע לשיאו וכעת הוא עומד להסתיים.
כתבה: יעל עמית