פלאש דרייב

ענבל הופמן

אוצרת: טלי בן נון

24.05.2018 - 18.05.2018


 

פלאש דרייב

פלאש דרייב (כונן אחסון זיכרונות נייד וגם 'מסע בזק') הוא מיצב תלוי-מקום המגולל סיפור מסע אישי שלא התרחש ונותר בגדר חלום שנקבר תחת הררי הכביסה והכלים שבכיור. המיצב מציג מרחב ביתי, המתגלה כתחליף רדוף אפשרויות, הרפתקאות, גילויים, אוצרות, המצאות ושיבושים, מרחב בו היומיומי והפנטסטי נטענים במשמעויות ובשימושים חדשים.  באמצעות חיבורים משעשעים ולא צפויים בין רדי-מייד לקראפט, בין מחנאות לפיסול, בין חלום לכישלון, הופמן מוליכה את הצופה להרפתקה הרואית, העשויה דברים נטולי הילה או ייחוד: סדינים הופכים למפרשים, בגדים משומשים הופכים לנטיפים במערה חשוכה, שולחן-קפה הופך לחניון דרייב-אין עבור מכוניות עמוסות ציוד במסע מחוף לחוף, מפות קרושה מתרוממות לפסגות מושלגות על-גבי קרש גיהוץ, כלים חד פעמיים, שקיות אשפה וחומרי ניקוי הופכים לנוף ארקטי תכול-לבן. באסתטיקה חומרית, עשירה ומשעשעת, הופך השיטוט בנבכי המיצב למסלול 'תרמילאי' הכולל מסע מזורז בין פסגות וקרחונים, בים הפתוח ובמעבה האדמה, ובסופו מחכה לצופה 'חנות מזכרות' אופיינית לפארקים לאומיים.

פלאש-דרייב הוא כונן מטאפורי המפיח חיים בזיכרונות הילדות של הופמן, ומעיר מחדש את היצר ההרפתקני והכמיהה לצאת ולגלות את העולם גם כשאי-אפשר. בעיקשות האופיינית לילדים, היא לא מרפה מאחת ההנאות הגדולות בחיים - האפשרות לחלום ולדמיין שהכל אפשרי. הופמן בונה מרחב פיסולי חווייתי השולח את הצופים, צעירים ומבוגרים כאחד, למחוזות דמיוניים, מוכרים וזרים, והופך אותם לשותפים פעילים בהרפתקה. 

לעולם של הופמן חוקים וכללים משלו. זהו עולם אוטונומי, גדוש המצאות, פרטים וטוויסטים פארודיים, כל-בו של אפשרויות מבריקות ומופרכות, המשמרות בתוכן את הפער שבין היגיון לאי-גיון (נונסנס), בין חוץ לפנים, בין הפנטסטי לפרגמטי.

- -

ענבל הופמן (1973) חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת תואר ראשון במחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ירושלים (1999, סיימה בהצטיינות). אמנית רב-תחומית היוצרת בפיסול, וידאו, צילום, רישום, מיצב וגינון. הופמן הציגה שלוש תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות ופרוייקטים בגלריות ומוזיאונים בארץ ובעולם. היתה בין עשרת המועמדים לפרס קשת 2018, ולפרס בלום ב"ארט דיסלדורף" 2017.

הופמן עוסקת בנשגב שביומיומי באמצעות שימוש ברדי-מייד ובחומרי גלם זולים וזמינים. עבודותיה

מתאפיינות בעמלנות ובפרטנות, מתיכות בין טכניקות ומדיומים מרוחקים, ומפגישות בין צורות עבודה מסורתיות למתועשות, בין אורגניות לדיגיטליות, בין חומר לדימוי. 

 

 

שנת התערוכות חזון וכשלון

תערוכה זו היא החמישית בשנת התערוכות 2018, שתורכב כולה מתערוכות הסובבות סביב התמה 'חזון וכשלון'. על-ידי עיסוק בנושא הנבחר, מבקשים בגלריה אלפרד להרחיב את שדה המשמעויות הנרקמות בין המילים: חזון, הצלחה, כישלון, תכנון ואלתור, להעלות שאלות ביחס לגורמים המגדירים מושגים אלה ולפרק מוקדי כוח.

התערוכות שנבחרו ילוו באירועי פרפורמנס, הרצאות והקרנות, ובמהלך הקיץ מתוכננת תכנית רזידנסי של מספר אמנים שיצרו בחלל הגלריה בשיתוף הקהל.

בסדרת התערוכות 'חזון וכישלון', מבקשת גלריה אלפרד לבחון דווקא את ההזדמנויות האפשריות הטמונות בכישלון: ניסיוניות, שבריריות, חולשה, הססנות ובלבול. גלריה אלפרד מבקשת להפנות את הזרקור לתעוזה וללקיחת סיכונים הגלומות במילה כישלון. זאת, על מנת להציג גוונים נוספים בחוויה של עשיית האמנות ושל חוויית הצפייה.