יומן חלב

שני וייס

אוצרת: ניר נמיר

10.06.23-11.05.23

 

 

יומן חלב

אוצרת: ניר נמיר


בתערוכת היחידה יומן חלב מציגה שני וייס ציורים בטכניקות ובגדלים משתנים שיצרה לאחר ובעקבות לידת ביתה הראשונה. ציורי מים וגואש על ניירות קטנים נפרשים בחלל הגלריה כשירים קצרים, כשברירים מהירים של חוויה מיידית, ומובילים בעדינות וברמיזה אל סצנות רחבות היקף המתוארות בציורים הגדולים שיצרה בשמן ואקריליק על בד.

בגוף עבודות זה, וייס חושפת את תהליך כניסתה לעולם האימהות: במשך תקופה של מספר חודשים שימשה פינת שולחן המטבח בביתה כסטודיו זמני מאולתר. ניירות וצבעים התערבבו עם דייסה, אורז וחלב, ספגו את קרבת בני הבית ואת פעולות היום-יום. בתהליך זה, בו חוויות היצירה והאימהות הטרייה התערבבו אלו עם אלו, נוצרה סדרה מתמשכת של עבודות גואש וצבעי מים על נייר. בהמשך, עם חזרתה לסטודיו, היוו עבודות הנייר בסיס לעבודות בד גדולות, כמעין המרה של פעולת הציור הקטנה והמהירה לעבודה פיזית נרחבת.

תהליך הציור לווה כל העת בתנועה של כתיבה מיידית, כמעין דחיפות לתעד את היום-יום. כך, כתבה וייס שורות קצרות ומהירות, אשר לא פעם הפכו בהמשך לדימוי הציורי, או לדימוי שלצידו טקסט. העבודות נוצרו כחזיונות, כפעולה המנקה את תת ההכרה, כמעין ׳תרגול׳ לראיית המציאות דרך נקודת מבט מפויסת עם אופיו החדש של היום-יום האימהי.

 

על האמנית

שני וייס ילידת 1988,  נטף. יוצרת בתל אביב. ציירת, בוגרת בית הספר לאמנות רב-תחומית שנקר, תוכנית חילופי סטודנטים באוניברסיטת HAW בהמבורג, גרמניה, וכן לימודי מלגה בתוכנית העמיתים "עלמא", בית לתרבות עברית, תל אביב. בין 2016-1017 התגוררה בנגב והשתתפה בתכנית שהות אמן "רד-ליין" בעיר העתיקה בבאר שבע וזכתה בפרס "הועדה לעידוד יצירה" לאמנים מהנגב. וייס הציגה תערוכת יחידה בגלריה מאיה בתל אביב והשתתפה בתערוכות קבוצתיות בחללים שונים: מוזיאון לתרבות הפלשתים באשדוד ,מוזיאון נחום גוטמן, גלריה החנות, גלריית טרומפלדור בבאר שבע, גלריית Mytro בהמבורג ועוד. עבודותיה נמצאות באוסף כנסת ישראל ובאוספים פרטיים.


שנת התערוכות: מוצפת

התערוכה יומן חלב היא העשירית והאחרונה בשנת התערוכות 2022-2023 המוקדשת לנושא מוצפת. אנחנו חיים בעידן מוצף ומציף, שעולה על גדותיו.

בעוד שאנחנו נדרשים לזרום, בפועל קשה להשאיר את הראש מעל המים, בפרט כשה-פומו מרחף מעל ראשנו. הגבולות נמסים במרחב התודעתי-נפשי ובמרחב הפיזי-גופני-גיאוגרפי. האפשרויות רבות מדי והבחירה ביניהן מבלבלת. בסדרת התערוכות "מוצפת" מבקשת גלריה אלפרד להשית איים בזרם הבלתי פוסק של אירועים, דימויים, שיחות ומילים. אף כי ההצפה היא בלתי נשלטת, היא אינה פאסיבית. היא זירת קונפליקט, קלחת שמאיימת לגלוש, תנועה, מאבק, פיוס. האמנים והאמניות שנבחרו להציג במהלך שנה זו, הציעו תערוכות ואירועים המביאים בחשבון היבטים שונים של כותרת עונת התערוכות.